7 צעדים לחיים בריאים יותר, עירניים וקלילים יותר ולירידה במשקל, ללא שינוי בתפריט

במאמר הבא אסביר מה קורה בגופכם, קבלו 7 עצות ודרכי פעולה והתמודדות שיעשו אתכם, בריאים יותר, עייפים פחות, קלילים למשך כל היום ויעזרו לכם להתמודד עם הרעב והירידה במשקל.

תקבלו תשובות לשאלות הכי נפוצות שיש:

מה קורה בעצם מהרגע שמזון נכנס לפה ועד שהוא יוצא מגופנו ואיך זה בשליטתנו?

למה אנחנו מרגישים בחילה וצורך להקיא בזמן אימון אם לא שמרנו על טווח זמנים מתאים?

למה אנחנו עייפים מאוד אחרי ארוחה גדולה וכבדה?

 

אנו מתחייסים למזון לאל “משימה” שצריך למלא, ללא הקדשת יחס מיוחד לאוכל הנאכל, לכמות הנאכלת, לזמן הסעודה, או לכל הקשור במה שמונח לנו בצלחת.

בזמן האוכל אנו עסוקים בהשלמת פערים עם המדיה- חדשות, עדכונים, מיילים, עיסוקים של חברי הפייסבוק, או אפילו משחק “שיעביר לי את זמן האוכל”.

לרוב, לרדת במשקל או לחיות חיים בריאים יותר, לא דורש (רק) לאכול אוכל בריא יותר ולאכול פחות במשך היום, אלא דורש תשומת לב מינימלית לפעולות הלא מודעות שאנו מבצעים בזמן הארוחה (לעיסה, בליעה, איזור ישיבה, קשר עין עם מזון, שימוש נכון בסכום וכו’).

הגוף שלנו פועל בצורה מאוד ברורה ומסויימת וברגע שנבין מה עומד מאחורי הפעולות של הגוף, נוכל לפעול בצורה שתקל עלינו, הן ברמת ההרגשה היומית והן ברמת ההתמודדות עם אכילה נכונה ובריאה והתמודדות עם רעב וירידה במשקל.

אז מה קורה בעצם מרגע שמזון נכנס אלינו לפה ועד שהוא יוצא מהגוף?

מיד אגע בזה..

הרשו לי לקחת צעד אחורה ולהסביר:

מערכת העיכול שלנו מתחילה בפה ונגמרת בפי הטבעת.

מע’ העיכול זקוקה לזרימה מוגברת של דם כדי לעכל את המזון שהרגע נכנס אליה, ועל כן הגוף יזרים כמות מוגברת של דם לקיבה.

.בגוף יש כמות קבועה של דם, אותו הוא צריך לחלק למגוון צרכים ופעולות.

ברגע שמע’ העיכול מקבלת כמות מוגברת של דם, כך שאר חלקי הגוף מקבלים את כמות הדם המינימלית לה הם זקוקים כדי להמשיך לפעול.

 

אז למה…?

  • למה אנחנו עייפים מאוד אחרי ארוחה גדולה וכבדה?
    זרם הדם ואנרגיית הגוף מופנים אל המעיים כדי לספק להם את כל המרכיבים הנחוצים לעיכול טוב ומלא של הארוחה. כלומר, נוצרת ירידה באספקת הדם והאנרגיה לכל שאר חלקי הגוף, ביניהם המוח. פחות דם= פחות חמצן.

  • למה אנחנו מרגישים בחילה וצורך להקיא בזמן אימון אם לא שמרנו על טווח זמנים מתאים?
    עקב פעילות מוגברת של הקיבה, השרירים מקבלים פחות דם. בזמן פעילות גופנית, הגוף מבין “שאין לו ברירה” והוא חייב להזרים יותר דם לשרירים כדי להתמודד עם הפעילות שנכפתה עליו. על כן, הוא יעשה כל שצריך בכדי להזרים עוד דם לשרירים ובמקרה זה הוא ירצה לפנות מזון מהקיבה כדי “להתעסק”  בפעילות מוגברת של מע’ השרירים. הדרך שלו להפטר בזריזות מהמזון היא.. כמובן להקיא.
  • אז מה קורה בעצם מהרגע שמזון נכנס לפה ועד שהוא יוצא מגופנו ואיך זה בשליטתנו?
    אנחנו מכניסים אוכל דרך הפה ומיד מתחילים בתהליך העיכול- הלעיסה!
    ככל שאוכל יכנס לקיבה בצורה קטנה (מפורקת יותר) כך מע’ העיכול תצטרך לעבוד פחות קשה כדי לפרק את המזון ולפיכך תצטרך כמות קטנה יותר של דם לעיכול ומשך העיכול יהיה קצר יותר.
    ברגע שהמזון בקיבה, הוא מתעכל בצורה אוטומטית ואנו לא צריכים להקדיש לכך מחשבה. הפעולה הרצונית היחידה כמעט (במע’ העיכול), בה אנו יכולים לשלוט היא צורת האכילה שלנו. לאחר שבלענו את המזון, הגוף ממשיך את העבודה אופן עצמאי (כמו דפיקות לב, פעילות המוח וכו’). חשבו שהייתם צריכים לחשוב ולשלוט בפעילות הלב והמוח בכדי שימשיכו לעבוד וזה לא היה מתבצע באופן טבעי. אבוי למין האנושי!

 

אז הרשו לי לתת לכם 7 עצות שיעשו אתכם, בריאים יותר, עייפים פחות, קלילים למשך כל היום ויעזרו לכם להתמודד עם הרעב והירידה במשקל.

 

  1. הקטינו את הצלחת – קחו צלחת קטנה יותר מהצלחת המקובלת אצלכם בבית. כמות האוכל שהנחתם בצלחת, מושפעת באופן ישיר מגודל הצלחת שלכם. קרי, אותה כמות מזון, תראה גדולה יותר על צלחת קטנה מאשר על צלחת גדולה.

  2. התרכזו באכילה – שבו על שולחן אוכל ללא שימוש במכשירים אלקטרונים כלשהן. או במילים אחרות- פשוט שבו לאכול.. רק לאכול. לא לעשות כלום אחר. הפנו את הקשב שלכם למה שקורה בצלחת ולא באייפון.

  3. ללעוס וללעוס – לעסו את המזון כמה שיותר (מדובר על המלצה של 27 לעיסות לפני בליעה). בהתחלה זה יכול להיות מאתגר.
    רפלקס הבליעה שלכם מורגל למשהו אחד ואתם “נלחמים” בכך. בסופו של דבר זה יקרה באופן טבעי.
    (מה, להתחיל לספור לעיסות? כן! בדיוק כך!)

  4. לאן אתם ממהרים? – הניחו את המזלג בין ביס לביס ואל תגעו בו עד שתסיימו את שבפיכם. פעולה זו תגרום לכם לאכול יותר לאט ואתם תרגישו שבעים מהר יותר.
    לוקח למח כ-15 דקות להבין שהקיבה קיבלה את כל שהייתה צריכה. באכילה מהירה, עד שהמח מבין שאתם שבעים, הספקתם להכניס לגופכם, הרבה מעבר למה שהיה דרוש לו. אם אתם מרבים להגיד לאחר ארוחה-“אני מפוצץ” כנראה שגם אתם אוכלים מהר מדי.
  5. 1 חלקי 2 – חלקו את הארוחה הגדולה שלכם ל-2.
    בתור התחלה (עד שתפחתו את ההרגל), פשוט הניחו כמות רגילה שהייתם אוכלים בדרך כלל, על הצלחת.
    לאחר מכן, הורידו חצי מהכמות וארזו אותה בצד. לכמות שנותרה לכם על הצלחת, הוסיפו ירקות או חלבון, כדי להשאיר נפח מסויים שיגרום לכם לשובע. שעה-שעתיים מאוחר יותר, אכלו את החצי השני של הארוחה.
    כך לא תהיו “מפוצצים”, עייפים ותוכלו להמשיך בפעילות רגילה של היום יום בהרגשת קלילות.

יש מספר דברים נוספים שתוכלו לעשות.

אנחנו מרבים לעשות המון פעולות מתוך הרגל, ללא מתן תשומת לב.

אם אשאל הייטקיסט, כמה עוגיות הוא אכל במשך היום, בעוברו במטבח, כנראה שיתקשה לענות לי. כל שהיה צריך הוא להושיט יד “ולהגניב” עוגיה ולא הפנה לכך את תשומת ליבו.

זה זמין, זה קל וזה נמצא שם. העין רואה, היד לוקחת.

  1. רחוק מהעין, רחוק מהיד- הקפידו לא להשאיר צנצנות עם עוגיות\ממתקים וכו’ על שולחן האוכל\ שיש\ כל מקום אחר גלוי. הניחו עמוק בארון.
    יותר מזה.. מה שלא קיים, לא יאכל.
    המנעו מקנייה של חטיפים, עוגיות, מיצים וכו’. יהיה לכם הרבה יותר קל להתמודד עם מזון שלא קיים בבית.

  2. צבעוני עיניים – חתכו צלחת ירקות גדולה והניחו אותה בבית על השולחן לכם ולכל בני המשפחה\ קחו איתכם למשרד והניחו ליד המחשב.

היד כבר תעשה את עבודה בשבילכם 😉

הרשמה לשבוע ניסיון ב-100 ₪ בלבד